ליווי עסקי ופיננסי

 

FacebookTwitter


דף הבית >> מאמרים >> ניתוח שוק ההון הגלובלי
22 אוגוסט 2011
 
 
מחשבות של חודש אוגוסט
 
עם כל כך הרבה אירועים שנפלו עלינו בקיץ הזה, התקיף אותנו גם שטף חם ומתמשך של מילים ופרשנויות מכל עבר. בדרך כלל, כשכל ינוקא עם מיקרופון חולק עם העולם את דעתו הנחרצת, מוטב לשתוק ולא להצטרף למקהלה הרועשת מדי גם ככה. אבל בשבועות האחרונים שמענו כל כך הרבה הצהרות דרמטיות ממקביליהם של נערי האוצר שלנו בתחנות הטלויזיה ובחברות הדירוג מסביב לעולם, שנדמה שאולי הגיע הזמן שגם המבוגרים האחראיים – אלו מאיתנו שכבר ראו משבר או שניים, וכבר ראו גם גאות או שתיים; שהספיקו כבר לראות ולנווט בסערות ובגאויות – יגידו את שלהם. במיוחד אם מה שיש לנו להגיד זה, 'תרגעו, ילדים. השמיים לא נופלים, וסוף העולם עוד לא הגיע'.  שש הערות על המצב, שהן בעצם הערה אחת.
 
אי פירעון חוב
איפה שהוא במנהטן יושב בחור צעיר, כנראה בחור בן עשרים ואחת או שתיים שבדיוק סיים את הקולג', שהכניס את כל העולם לסחרור, ועדיין עשוי להיות אחראי, במו ידיו, למיתון נוסף. זה הבחור – תלמיד מצטיין, אני בטוח – שכתב את הניתוח שאחר כך הפך להמלצה, שבסופו של דבר הפכה להורדת דירוג האשראי של ממשלת ארצות הברית. זה הבחור שהכין מצגת לאחראים עליו ב S&P והסביר שקיים ספק האם ארצות הברית תוכל לפרוע את החובות שלה בטווח הנראה לעין.
הכלכלנים של S&P לא המציאו את המשבר הזה בעצמם, ומובן מאליו שהחוב הממשלתי בארצות הברית צריך לעניין אותנו. ברור גם שארצות הברית, כמעט לכל אורך שנות האלפיים, מוציאה יותר כסף מאשר היא מכניסה ממיסים. לא צריך ללמוד מאקרו כלכלה כדי להבין את זה.
מצד שני, אולי צריך ללמוד מאקרו כלכלה, כדי להבין שמדינה לא מנהלים באותה הצורה שמנהלים משק בית. אולי צריך לא רק ללמוד מאקרו כלכלה, אלא גם לבלות עשר או עשרים שנה בעולם הכלכלי האמיתי, כדי להבין שההתנהלות האחראית שתוציא משפחה ממשבר כלכלי, יכולה להכפיל את הנזק שבעתיים אם תאומץ על ידי ממשלה שמנסה לנווט משק אל מחוץ למיתון. אבל הדבר הבולט ביותר בחוסר ההבנה הבסיסי של המומחים של חברות הניתוח ושל הפרשנים בתקשורת, הוא ההתייחסות שלהם לסכנה של אי פירעון חוב בארצות הברית. הכוונה היא, כמובן, לא למשבר הפוליטי שכמעט ומנע גיוס אשראי נוסף, אלא למצב בו ארצות הברית לא תהייה מסוגלת לפרוע את חובותיה הקיימים. לכן, אולי כדאי להגיד את זה בפשטות – אין סכנה של אי פרעון חוב בארצות הברית. נאמר את זה שוב – אין סכנה שארצות הברית לא תוכל להחזיר את חובותיה.
ארה"ב מגייסת חוב בדולרים. ארצות הברית יכולה להדפיס כמה דולרים שתרצה על מנת לפרוע את חובותיה. לא ייתכן מצב שבו היא לא תהייה מסוגלת לשלם את חובה. נכון, הדבר יביא לאינפלציה. ערכו של הדולר ישחק, ולדבר יהיו השפעות שליליות בתחומים רבים. ועדיין, התרחיש מפניו מזהירים אותנו בשבועות האחרונים הוא בלתי אפשרי מבחינה טכנית. כל עוד ארצות הברית לווה בדולרים, מצב בו היא תיאלץ להכריז על חדלות פרעון הוא בלתי אפשרי.
יפן לווה בהיקפים גבוהים במיוחד, ובכל זאת אין בה חשש לאי פרעון, שכן מרבית החוב הוא חוב לאזרחי המדינה, ורובו במטבע המקומי. הממשל היפני יכול לייצר את היינים שיפרעו את החוב, ולכן מצב בו יפן תאלץ להכריז על חדלות פרעון גם הוא בלתי אפשרי.
 
לא זה המצב באירופה. מדינות אירופה השונות לוות כספים באירו, אך אין להן יכולת להדפיס אירו, וזהו שורש המשבר. כל מדינה מנהלת את מדיניותה הפיסקאלית בעצמה, וכדי לממנה זקוקה לגיוס מקורות במטבע הגושי. זו הסיבה שמשבר החוב ביוון הביא רבים כל כך לדבר על פרישה מהאיחוד – אם יוון הייתה מנהלת היום את המטבע שלה בעצמה, היא יכולה הייתה להשתמש בכלים שלא עומדים לרשותה היום.
עם זאת, הפתרון למשבר החוב באירופה הוא פוליטי בעיקרו, ואולי הוא לא שייך לדיון הזה.
 
 
 מחירי הנפט :
כאשר התחילה התקוממות האזרחים בלוב מחיר הנפט זינק כתוצאה מהחשש לעצירת הספקת הנפט (דבר שאכן התממש). והנה, היום נפל קאדפי . הציפיות הן להתחדשות הספקת הנפט מלוב. בו בזמן, הביקוש לנפט צפוי לרדת כתוצאה מהחרדה ממיתון ומקיצוץ ההוצאות הממשלתיות במדינות גדולות רבות. ומה קורה? מחיר הנפט עולה .
סיפרו לנו שמחיר הנפט עולה בגלל שעברנו את שיא התפוקה. סיפרו לנו שמאגרי הנפט מתייבשים ושצפוי מחסור חמור בנפט בעוד חמישים שנה, ואולי בעוד שבעים.  באמת? האם יכול להיות שמחירי הנפט עולים בגלל מחסור תיאורטי בעוד חמישים שנה? האם נשמע סביר שהדלדלות רזרבות בעוד שבעים שנה מקפיצה את המחיר?
עם כל הדיבורים על הדלדלות הרזרבות, ניתן להצביע גם על מקורות אנרגיה נוספים רבים. לארצות הברית מאגרי גז טבעי השווים בכמותם למאגרי הנפט של ערב הסעודית, ואולי אף עולים עליהם. הפקת נפט מפיצלי שמן מגדילה את מאגרי הנפט הידועים בעולם. בכל שנה עדיין מחפשים ומוצאים מאגרי נפט חדשים, ובשנים האחרונות נתגלו שדות נפט חדשים בברזיל, בים הצפוני, באפריקה, והתגובה – עליית מחירים.
אז אולי הסיבה היא אחרת? אולי מרדף אחר תשואות, שיטת מסחר קלה למניפולציות, עמלות גבוהות מדי. אולי חוסר השקיפות של השוק, או אינטרסים מאינטרסים שונים.
 
 
אג"ח ל- 10 שנים :
אני עובר על  שיעורי התשואה של אג"ח מדינה לעשר שנים ומתקשה למצוא אגרות חוב בתשואה העולה על ארבע אחוז לשנה. מצאתי, בעמל רב, חמש מדינות שתשואת האג"ח שלהן עומדת על מעל לארבע אחוז. אלו איטליה (4.95% ), ספרד (4.95% ), אוסטרליה (4.26% ), ניוזילנד  (4.4% ) ומדינה אחת נוספת עם תשואה הגבוהה מעשר אחוז לשנה והיא יוון (17.5%). משבר חוב? האמנם? במשבר חוב, כמו שאני מבין אותו, שיעורי התשואה היו עולים לרמה גבוהה הרבה יותר מהריביות שאנחנו מוצאים היום בשווקים הפיננסיים. אז מאיפה הפחד? ממה הוא נובע?
 
 
גוש האירו – משבר?
כותרות צועקות מכל עבר על משבר חוב באירופה, קריסה קרובה של בנקים, משבר חריף בו מדינות יפשטו רגל, הגוש יתפרק – והתגובה? האם האירו נחלש?  מה פתאום. שער האירו עומד על  1.4375 ל- 1 דולר ארה"ב .
 
האבסורד :
אגרות חוב לעשר שנים של ממשלת ארה"ב מניבות ריבית של 2.12% לשנה. (הנתונים נכונים ליום ה-22 אוגוסט)
 
ואילו מבט מהיר בכמה מניות מובילות מראה : 
שם מניה דיבידנד
שנתי
מכפיל רווח
נוכחי
מכפיל רווח
עתידי
אלקואה  1.1% 12.80 7.86
א.אקספרס 1.6% 11.55 10.72
בואינג 2.9% 12.35 11.12
BAC 0.6% הפסד 4.43
קטרפילר 2.3% 13.35 8.72
שברון 3.3% 11.45 7.01
דו פונט 3.7% 12.17 9.47
דיסני 1.3% 13.72 11.08
GE 4.0% 11.97 9.40
הום דיפו 3.1% 14.50 12.27
HPQ 2.0% 6.02 4.58
IBM 1.9% 12.88 10.71
אינטל 4.4% 8.95 7.83
J&J 3.6% 15.16 11.98
JPM 2.9% 7.19 5.98
קרפט 3.5% 19.26 13.32
קוקה קולה 2.8% 12.57 15.70
מקדונלדס  2.8% 17.74 15.19
MMM 2.9% 13.06 11.10
מרק 4.9% 33.85 8.18
מיקרוסופט  2.7% 8.93 7.61
פייזר  4.5% 16.64 7.82
PG 3.4% 15.67 13.36
AT&T 6.1% 8.27 11.20
UTX 2.8% 13.07 10.88
ורייזון 5.6% 15.66 13.42
וולמארט    2.8% 11.11 10.70
אקסון   2.7% 7.59 7.76
סיסקו  1.6% 12.83 7.90
TRV 3.3% 9.34 8.20
 
ריבית של  2.12% לשנה שקולה למכפיל 47.
בפרספקטיבה הנכונה – המניות זולות מאוד .
השאלה היא למה המשקיע הרציונלי מחפש נחמה באגרות חוב של מדינות פושטות רגל באירופה או של ממשלת ארצות הברית בתשואה כה נמוכה, ולא קונה מניות.
אחת התשובות האפשריות היא הפחד מהלא נודע, הפחד מהמידע שזורם אלינו, הפחד מהכותרות.
 
 גורם הפחד
חודש אוגוסט 2011 ייזכר ודאי כחודש שחור בו הפחד מפני הפחד גרר את השווקים בעולם לירידות חדות ומפחידות. החששות מאירוע בלתי ידוע הביאו עימם כותרות על סוף העולם, משברי חוב, מיתון כבד ועוד. הכלכלה, או ליתר דיוק הבורסות, תפסו מקום מרכזי במהדורות החדשות השונות ברחבי העולם. והתקשורת – כמו התקשורת – מלבה את הפחד.  מומחים לרגע הופיעו וחזו את סוף העולם, ושוב העצימו את הפחד. והשווקים, בתגובה משלהם, המשיכו בירידות והסובב הפך למסובב. הלך המחשבה השולט הוא שאם יש ירידות כאלו, כנראה יש משהו נכון בחששות –  והחששות מצדם התגברו ושוב הביאו לירידות בשווקים .
הפחד הוא גורם מנטרל, הפוגע ביכולת החשיבה והניתוח. ובקיץ הזה, כולנו הקורבנות שלו.
 
 
ובכל זאת
ובכל זאת, הפחד סופו שיירגע. הכותרות עוד יתחלפו, ואז יתחילו לחפש סיבה לחידוש האופטימיות. פתאום יצוצו פרשנים שידברו על המחירים הזולים ועל הפערים בתשואות, ויסבירו לנו שהשד של המיתון אינו גרוע כפי שחשבנו. ואז – לנוכח אירוע, או כנס, או ועידה שתתן את האות לעבור לאופטימיות, תשתנה האווירה והשוק יתחיל לטפס. ושוב נשמע שאם השוק מתנהג כך כנראה שיש לו סיבה טובה, ותגובת השרשרת תתחיל בשנית, והפעם לכיוון העליות והצמיחה.
מתי יגיע היום הזה? עוד היום? מחר? בעוד חודש? בעוד שנה? מי יודע.
בעולם המידע בו טרנדים משתנים מהר כל כך והמידע נפוץ בן רגע, אסתכן ואומר שזה יקרה במוקדם ולא במאוחר.
 
אינני פרשן כלכלי או פיננסי. אינני איש תקשורת, ואני לא מחפש את פרנסתי בכתיבת כותרות. אבל בכל זאת יש לי דבר או שניים לומר על מה שקורה בעולם – במיוחד על מה שקורה בארה"ב –  ומעת לעת בכוונתי להגיד אותם.
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב
בן גוריון 22, בניין דרומי, שער העיר הרצליה |  מייל: desk@shamad-orlan.co.il

09-7794974
לייבסיטי - בניית אתרים